אחד מהאתגרים הגדולים בצילום זהו ההתמודדות עם עוצמת האור. כדי שנבין מהי בכלל עוצמת אור אופטימלית כדי לצלם בואו נבין קודם איך המצלמה עובדת: האור הוא חומר הגלם של הצילום ובסדנאות צילום שאני מעביר אם זה בסמארטפון או במצלמת DSLR רגילה אני מתעכב רבות על נושא האור.
החיישן צריך אור כדי לייצר תמונה, תאים פוטואלקטריים, על החיישן, יודעים לקלוט את הפוטונים של האור ולתרגם אותם לשפה דיגיטלית. איך נכנס אור למצלמה? ע"י הצמצם ומהירות הסגר
הצמצם זהו אותו חריר בעדשה שיודע באופן אוטומטי(וגם באופן ידני) להיות פתוח או סגור, לפי תנאי האור ולהעביר אותו לחיישן. סגר(או תריס) זהו מנגנון שברגע הלחיצה עולה ויורד ובכך מאפשר לאור להגיע לחיישן, מהירותו נובעת מעוצמת האור הקיימת, כלומר הרבה אור מהירות גבוהה ומעט אור מהירות איטית. ברגע שאין מספיק אור מהירות הסגר איטית וגורמת לתופעה של מריחת התצלום(כמו טשטוש )
כל עוד מצלמים באור שמש אין בעיית אור אבל ברוב המקרים כשמצלמים בתוך חלל סגור אין מספיק אור ולכן מהירות הסגר איטית והתצלום יוצא 'מרוח' ומטושטש מהבחינה הטכנית. אז מה עושים?
מגדילים את עוצמת האור ע"י תאורה מלאכותית או מעלים את רגישות החיישן בעזרת כפתור שנקרא ISO הנמצא בהגדרות המצלמה.
סקלת ה ISO נעה בין המספרים 100-6400(בממוצע) במצלמות מקצועיות ובין 100-1600 בסמארטפון(תלוי באיזה דגם)
ככל שהמספר ISO נמוך יותר הרגישות נמוכה יותר והתמונה איכותית יותר ולהיפך ISO גבוה יעלה את רגישות החיישן אבל במקרים מסוימים יצור רעש דיגיטלי המוריד מאיכות התצלום
שימוש בחצובה יפתור לנו את בעיית מהירות הסגר האיטית, לכן אפשר לצלם בערך ISO נמוך בשימוש שלט או צילום עצמי (כדי שהמצלמה לא תזוז ברגע הלחיצה). כשאין חצובה בנמצא נעלה את ערך ה ISO לערך גבוה (משהו כמו 800). ברגע שערך ה ISO גבוה בהכרח גם מהירות הסגר תהיה מהירה יותר דבר שינטרל את תופעת המריחה בתמונה
השארת תגובה