צילום שלג
צילום בשלג או כל משטח לבן אחר דורש המון הבנה באור ובחשיפות ומביא איתו אתגר טכני מורכב מעבר לתנאים הפיסיים של קור ורטיבות גם לצלם וגם ולציוד
הבסיס הטכני של כל צילום הוא מדידת האור במצלמה וקבלת חשיפה נכונה מד האור של המצלמה הדיגיטלית הוא יצירה אלקטרונית מתוחכמת, אבל גם הוא יכול להתבלבל לחלוטין ע"י שדה בוהק של שלג. בעת צילום שלג המצלמה מנסה להתאים את האור וסביר להניח שמצב זה יביא לתת חשיפה ולשלג שייראה בתמונה אפרורי וקודר. ניתן לתקן את זה ע"י הגדלת פיצוי החשיפה לפני הצילום. מידת הפיצוי תלויה במצב התאורה וברגישות המצלמה. מד האור קורא את כמות האור החוזרת מהאובייקט המצולם למצלמה ויודע לתרגם לנו אותה בצורה גרפית הממליצה לנו על חשיפה נכונה. בצילום מתקדם הצלמים יודעים להתחכם למד האור כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.
מד האור
שלושה מצבים ישנם במד האור:
חשיפה נכונה שהסמן במרכז
חשיפת חסר שהסמן לכוון המינוס
חשיפת יתר שהסמן לכוון הפלוס
במצלמה אפשר לכוון את שיטת מדידת האור לפי מצבים שונים:
בצילום משטח לבן נכוון את שיטת מדידת האור למדידה נקודתית וניתן פיצוי חשיפה חיובי של עד 2.5 סטופים. ז"א לפתוח 2.5 תחנות צמצם או 2.5 תחנות סגר או 2.5 תחנות ISO. 2.5 סטופים לקבלת שטח לבן, כשנרצה לקבל פרטים בלבן נפתח קצת פחות סטופים בין 1.5-2
מה שחשוב הוא לצלם בחשיפת יתר, אבל הרי הלבן מחזיר אור, לא נקבל תמונה שרופה? אז זהו שלא, ההיגיון אומר שצריך דווקא לצמצם את כמות האור שמגיעה למצלמה . אז עכשיו נבין איך מד האור במצלמה מכויל, על אפור 18% שמעתם?
מה זה אומר?
זה אומר שאם גוף מחזיר יותר מ – 18% מהאור הפוגע בו – התמונה תהיה כהה (חשיפת יתר), ואם הגוף מחזיר פחות מ-18%מהאור הפוגע בו – התמונה תהיה בהירה (חשיפת חסר).
בזמנו ישבו מיטב המומחים של קודאק והגיעו למסקנה ש"גוף ממוצע" מחזיר 18 אחוז מהאור הפוגע בו. הלכו וחיפשו ומצאו שגוון מסוים של צבע אפור מחזיר גם הוא 18%מהאור הפוגע בו.
מאז ועד היום קוראים לזה אפור18% וזה, כאמור אותו גוון של אפור שהאור החוזר ממנו שווה ערך ל- 18% מהאור הפוגע בו.
לפיכך "פירמטו" את סרטי הצילום לחשיפה נכונה לאור חוזר של 18%.
מד האור המובנה במצלמה הינו מד אור שמיועד למדידת אור חוזר.
מכאן נבע הצורך להתאים את מד האור של המצלמה למדידת אור החוזר "מגוף ממוצע" בערך של 18%.
ברוב המקרים החשיפה אכן תהיה נכונה, אבל ישנם מספר מקרים שצריך לפצות בחשיפה, כלומר – לתת יותר חשיפה או לתת פחות חשיפה.
עד כאן על אפור 18% ושאלתם למה אנחנו מצלמים בחשיפת יתר של 2.5 סטופים, הנה ההסבר:
ידוע ששלג (או קיר לבן) מחזיר 95 מהאור שפוגע בו – אם נצלם רגיל נקבל שלג אפור או קיר
אפור (בצילום שחור-לבן.) אם מדובר צילום צבע יתקבל צבע כחלחל במקום האפור). ולמה ? כי אם נחלק 95 אחוז ב – 18 אחוז נקבל מנה של 5, כלומר האור המוחזר משלג גדול פי 5 ממה שמחזיר גוף בממוצע – המשמעות היא שכדי לקבל בתמונה שלג לבן (ולא אפור) יש צורך לפתוח 2.5 סטופים (2.5 צמצמים או אקוויוולנט לכך) מהמלצת המצלמה (כזכור היא מכוילת לחשיפה נכונה כאשר 18% מהאור הפוגע בגוף ממוצע חוזר למצלמה).
כל הנ"ל קורה להיפך כשמדובר בגוף או בסצנה חשוכה ו/או שחורה.
מכאן פיתח את שיטת האזורים ( ZONE SYSTEM) הצלם אנסל אדמס, אבל זה לפעם אחרת
שיטת האזורים, שימו לב שאזור 5 זהו אפור 18%:
עוד על צילום שלג
חשיבות השעה ביום: שעות הבוקר המוקדמות ושעות אחר הצהריים יספקו גווני פסטל חמים לצילומים, בעוד שהאור הבוהק בצהריים יביא לגוונים ניטרליים. אם רוצים לקבל צילומים צבעוניים יותר, יש להימנע מצילום באמצע היום ולהשתמש באור של שעות הבוקר או אחה"צ.
פלאש בצהרי היום: כשמצלמים בשלג הפלאש דווקא יכול להדגיש פרטים שהמצלמה אינה יכולה להפיק בלעדיו. ההשתקפות הגבוהה של השלג מאפשרת לפלאש להוסיף מרקם ועניין. כשיורד שלג למשל, דווקא שימוש בפלאש עשוי ללכוד את הפתיתים הנופלים ולהוסיף עומק לתמונה. אך יש להימנע משימוש בפלאש בעת צילום תקריב או צילומי מאקרו על רקע בהיר.
יצירת תצלום מעניין: אופיו המונוטוני של השלג נותן הזדמנות להשתמש בניגודיות. כדאי לאתר נושאים ופרטים צבעוניים ולמקם אותם בסמוך לרקע השלג הלבן. ובאם הצילום מכיל שלג בקדמת התמונה, יש לבחור בפרטים בעלי צבע מנוגד כגון שמיים כחולים או קבוצת עצים.
צילומי לילה: צילומי שלג בלילה יכולים להיות מרהיבים, שכן השלג מקבל גוונים שונים מהתאורה סביבו. אך צילום לילי מחייב פתיחת תריס למשך זמן ארוך, מה שהופך את יציבות המצלמה לקריטית. לכן, הקפידו להשתמש בחצובה
לאחר שלמדנו איך לצלם שלג בצורה נכונה עלינו לדאוג לציוד שלנו: יש מצלמות מיוחדות שנועדו לעמוד בתנאים קשים: זעזועים, קור, מים, צלילה וכו'. מצלמות עמידות לתנאי שלג וקור מכונות באנגלית Freeze Proof, והן כמובן גם יקרות יותר, אבל ישנן דרכים להגן גם על מצלמות שאינן עמידות לקור! נקו את העדשה והצג במטלית בלבד, שכן הבל פה עלול להפוך לקרח. הצטיידו בסוללות חלופיות. סוללות נוטות לאבד פוטנציאל בקור ולהתרוקן מהר מהרגיל. אל תשאירו את המצלמה חשופה למשך זמן ארוך. בכניסה לחדר חם הכניסו את המצלמה לשקית אטומה, כדי שהשקית תירטב מההתעבות ולא המצלמה. אם בכל זאת נוצרים אדים, הוציאו את הסוללה וכרטיס הזיכרון, השאירו את התאים פתוחים, ותנו למים להתנדף. השתמשו בנרתיק צילום אטום כדי שהמצלמה לא תירטב במקרה שתיפלו. השתמשו בשקיות סיליקה ג'ל כדי לספוג רטיבות בנרתיק המצלמה ובשקיות האטומות.
תתלבשו טוב וצאו לצלם
השארת תגובה